יום שבת, 28 במאי 2011

שיפוצים ומעברים

אנחנו עוברים לחנות חדשה.
אני כותבת - ולא מאמינה.
למי שלא יודע - את החנות שלנו איפה שהיא עכשיו (שד' יהודית 29) פתחנו כבר בשנת 2005.
בהתחלה זו היתה חנות קטנה. 20 מ"ר, 24 מ"ר אם מחשיבים גם את הגלריה (ואולי ראוי להחשיב כי עירית ת"א בהחלט מחשיבה אותה...), שהיו סדנאות - יכולנו לארח לא יותר מחמישה משתתפים, היינו מזיזים את כל שולחנות החנות, מצפים אותם בניילון עבה וכך מעבירים סדנא. היה צפוף אבל כך העברנו סדנאות מתחילים ומתקדמים (שאני העברתי), סדנאות פרחים (שיוד העבירה) סדנאות פו הדב, בראץ וגיבורי על (שגלית העבירה) והכל היה ביתי וקטן. בעיקר קטן. לאט לאט נהיה קטן מדי...
באמצע 2006, בערך בשלב בו נכנסתי להריון - נודע לנו שהסטודיו אותו איכלסו קודם זוג צלמים עומד להשכרה, מיד יצרנו קשר עם בעל הסטודיו שהיה במצב קטסטרופלי (או לפחות כך חשבנו), שכרנו את המקום והתחלנו לשפץ אותו. הפקדנו את המקום בידי קבלן ותוך עשרה ימים קיבל הסטודיו שלנו צורה. קירות גבס נבנו, חדר השרותים הוקם, חצץ פוזר לפני הדלת והכל נצבע בלבן, נוקה היטב ואז אוכלס. יריב תמיד אומר שלחץ הופך פחם ליהלומים. זה אחד המוטואים שלו (הוא מצטט משהו שכבר שכחתי מיהו, עם אותו האיש סליחה...), אני חיה לפי העיקרון שמה שאפשר לדחות למחר - אפשר וכדאי לדחות למחרתיים. ביחד - לעיתים אנחנו פשוט מסוכנים.
ידענו שכדי שיהיה איזה שהוא דד-ליין - צריך לקבוע אחד ולכן אני פשוט קבעתי תאריך לסדנא. במקום החדש יכולנו לארח גם 15 אנשים וכך פתחתי את ההרשמה שהלכה והתמלאה.
הגיע יום ראשון שלפני הסדנא (שנקבעה ליום שישי), אני עם בטן הריוניות, יולי בתל-אביב ולא מוכנה להיות איפה שאין מזגן ונחשו איפה אין? נכון. בסטודיו החדש. הודעתי ליריב שאין מצב - אני לא מלמדת כך. יריב אמר שהוא מבין אבל אין אף מתקין מזגנים שלא צריך לקבוע איתו לפחות שבוע מראש בחמסין הזה. איימתי שאבטל את הסדנא. יריב אמר ש... לחץ הופך פחם ליהלומים. אותי זה לא הצחיק. עבר יום, עברו יומיים - מזגן אין.
אקצר ואומר - הסדנא נקבעה ליום ו' בשעה 9:00, מתקיני המזגן עזבו ביום ה' בשעה 21:00. יריב צדק.
בסטודיו הזה אירחנו שתי סדנאות בינלאומיות (אנה מק'נאב ולינדי סמית'), בסטודיו הזה עברו מאות סדנאות, בסטודיו הזה הקמנו משרד, ואז עוד עמדת מחשב ועוד עמדת עבודה, בסטודיו הזה נרקמו והוגשמו חלומות. הסטודיו היה נהדר אבל החנות עוד היתה לנו קטנה, ולא רק זה - לידנו שכנה חנות חלקי חילוף (מי זוכר?).
ביום בו שכננו סיפר לנו שהוא עוזב - כבר ידענו שנשכור גם את החנות הזו. גם פה יצרנו קשר עם בעל הבית, שיפצנו את המקום, החלפנו מרצפות, סיידנו ופערנו פתח בקיר המחבר בין שתי החנויות. כך ניהלנו את ממלכתנו הקטנה.

השנים עברו ושוב נהיה לנו קטן. העסק גדל והשתנה אבל נקשרנו מאוד למקום בו התחלנו, אנחנו אוהבים את החנויות שלנו ואת הסטודיו, אוהבים את בעלי הבתים (שלושתם ריגשו אותנו בתגובתם כשעזבנו. תודה לכם! אני יודעת שאתם קוראים גם פה...), אוהבים את השדרה וגם כל-כך עסוקים...
בסוף מה שמכריע את הכף הרי זו הבטן. בטיול יום אחד בשדרה ראיתי שהמזללה השכונתית עומדת ריקה. מיד הרמתי טלפון למתווכת שמכירה פה הכל בשכונה וזו נתנה לי מפתח. היתה זו הריצפה שקראה לי "נקי אותי, תראי כמה אני יפה..."
והשאר הוא היסטוריה (לא כל-כך) רחוקה.

את המקום הזה אנחנו עדין משפצים, התמונות פה הן ממש מההתחלה. עכשיו יש בו כבר חלוקה חדשה, גופי תאורה רכים ומטבח. אני מבטיחה להמשיך לצלם ולהעלות תמונות.
בקרוב נערוך פתיחה חגיגית ואני ממש אשמח לראות אתכם. את כולכם. בלעדיכם כל זה לא היה קורה.
ליהי


 הריצפה שבגללה הכל התחיל "ליהי, תראי כמה אני יפה"
 שוברים
מתחילים לפנות לשקים

המשך (מבטיחה) שיבוא...

נ.ב.
את הגלויה בתחילת הפוסט עיצבתי בעצמי אחרי סדנת הפוטושופ אצל דנה. תודה דנה :-)

עוגיות אבטיח (הדרכה)



אתמול כשהתחלתי לכתוב את הרשומה הזו. היה חם עד חם מאוד ואני כתבתי:
"קיץ. אין ספק שהוא כבר פה."
אבל למרות שזה מה שכתבתי אתמול, אותו אתמול בו הדלקנו מזגן ושתינו בירה צוננת, היום בבוקר ירד גשם! ביטלנו את תוכניות הפיקניק שלנו, לבשנו חולצות עם שרוול ארוך והלכנו עם קטינא לסרט. מוזר מה שקורה פה...
אבל, כפי שכתבתי, הפוסט נכתב אתמול, ואתמול היה חם ולכן ישר חשבתי (מיד אחרי הדלקת המזגן ומזיגת הבירה) זה "איך בא לי אבטיח..."


הנה מדריך להכנת עוגיות אבטיח. בבקשה:


תזדקקו ל:
בצק עוגיות טעים
רויאל אייסינג בצבעי ירוק, אדום, שחור ולבן
מערוך
חותכן עוגיות בצורת אבטיח עם ביס או חותכן עיגול (או כוס בקוטר הרצוי) וחותכן לב סקאלופ (משונן) 
סכין חדה.


רדדו את בצק העוגיות לגובה אחיד. קירצו ממנו עם חותכן האבטיח "אבטיחים", או קירצו עיגולים, בעזרת סכין חדה חיתכו אותם לחצי ועם חותכן הלב - גרעו מעט מהבצק לסימון ה"ביס".


אפו את העוגיות וצננו אותן. בזמן שהעוגיות נאפות ומצטננות - הכינו את הרויאל אייסינג.
כאשר העוגיות קרות - זלפו מהריאול אייסינג הירוק קו ירוק ותנו לו להתייצב כ-20 דק'. כאשר האייסינג התקשה זלפו בצמוד אליו קו מרויאל אייסינג לבן ותנו לו להתייצב (כ-20 דק').


כעת, מהרויאל האדום זלפו את קו המתאר המנוגד, זה עם ה"ביס".


מלאו את כל שטח העוגיה ברויאל אייסינג אדום בסמיכות דלילה יותר מזו שהשתמשתם בה לציור קוי המתאר.
המתינו לייצוב האייסינג כ-20 דק' ובעזרת הרויאל איסינג השחור צרו את גרעיני האבטיח (ניתן לחלופין להמתין לייבוש כליל של האייסינג האדום - כ-12 שעות - ואז לצייר את הגרעינים בעזרת טוש אכיל).


זה הכל!


בתאבון וקיץ נעים,
ליהי






תודה לגלורי מ-http://glorioustreats.blogspot.com/

יום ראשון, 8 במאי 2011

רעיונות פה!

אני חייבת לשתף אתכם בכמה פרוייקטים נפלאים ומעוררי השראה שהעלו לאחרונה חברות צוות ה-DT שלנו.
כל פעם שמתפרסם פוסט, כל פעם שנשלחת תמונה אני פשוט מאושרת לראות.


גלית למשל הכינה גם עוגית פרפר ענקית ואביבית


ואז משאריות הבצק הכינה עוגיות מרוקאיות עם החותכן הזה


וגם עוגיות וופי-פאי מקושטות ועליזות.


מוני הכינה עוגת חתונה מפוארת ואלגנטית מעוגיות.




עירית הגדילה לעשות, ומחותכני העוגיות שקיבלה תפרה בגד לתינוק!




ויוד לקחה ראפרים לקאפקייק'ס ועשתה מהם גם מקשטי עציצונים.


 תענוג!


לקראת יום העצמאות נותנות גלית ושרית הדפסי תויות בחינם להדפסה במדפסת הביתית. אפשר לסגנן איתן כל מנה שתוגש מחרתיים!


אז זהו בנתיים, אתם מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלנו (או בזה שלי) שם אעלה עוד ממתקים שיוכנו ע"י הצוות.


להתראות,
ליהי